התיאור גברת בת 72 מתארת סחרחורת סיבובית שנמשכה מספר שניות בזמן קימה מהמיטה, לאחר מכן, במשך כל היום, מציינת תחושת בחילה קשה וחוסר שיווי משקל (או תחושת ״ שיוט״ )

השאלה :מה הבעיה והטיפול ?

התשובה :

כנראה ומדובר בסחרחורת תנוחתית התקפית שפירה– BPPV

Benign Paroxysmal Positional Vertigo))

זוהי בעצם הסיבה השכיחה ביותר לסחרחורת ( ממקור וסטיבולרי)

בסחרחורת מסוג זה, אבניני האוזן או ״ הקריסטלים״ המכונים בפני רבים (או בשפה המקצועית האוטוקוניה), מתנתקים ממקומם ונעים על פי רוב ( כ 85% ) בתעלה החצי קשתית האחורית או בתעלה האופקית ( כ 15%) , ובמקרים נדירים מאוד לתעלה הקדמית.

הקריסטלים הם חיישני תנועה או ( או באופן יותר מדוייק, חיישני תאוצה) הנעים בתוך ג׳ל בנוזל האוזן הפנימית. בתנועתם בתוך הנוזל שבתעלות הקשתיות ( כחלק מהאוזן הפנימית), נוצרת תחושת של אשליית תנועה בהטיית הראש בכיוון מישור התעלה. לדוגמא בעת שכיבה במיטה בלילה כאשר החולה מתגלגל לכיוון התעלה המעורבת ( בדרך כלל האחורית).

תחושת הסחרחורת היא קשה במיוחד והחולה מרגיש בחוסר שליטה עד לכדי נפילה , והיא נמשכת מספר שניות עד דקה. תחושת בחילה ואי–יציבות או ״ שיוט״ יכולה להמשך שעות לאחר הסחרחורת עצמה. בחלק מהמקרים החולה ירגיש תחושת חרדה עם דופק מואץ ותחושת מחנק.

מהן הסיבות ל-BPPV?

בדרך כלל אין סיבה ידועה ל BPPV .מהסיבות הידועות נמנות :חבלת ראש, ניתוח ממושך (לדוגמא: ראש) , מחלת אוזן פנימית ( זיהום ויראלי בעצב הווסטיבולרי או עצב שיווי המשקל הנקרא נויריטיס ווסטיבולרית) או מחלת מנייר), גיל מבוגר , חוסר בויטמין D, מגרנה ועוד.

איך ניתן לאבחן ומהו הטיפול ב BPPV?

ראשית יש לשלול ע״י מטפל עם הכשרה מקצועית בעיה נוירולוגית או וסקולרית חריפה (אירוע איסכמי או תהליך אחר במוח). על פי רוב המוחלט של המקרים אכן מדובר ב BPPV , ובעזרת בדיקה פשוטה (תמרון ע״ש (DIX HALLPIKE על ידי הטיית ראשו של החולה לאחור, המטפל יאבחן את הבעיה באמצעות זיהוי ריצוד עיניים במנח אופייני ( ניד או ניסטגמוס).

מיד לאחר מכן המטפל יפנה לביצוע תמרון לצורך החזרת האבנינים למקומם המקורי ( לאחר ״ שנתלשו״ ונעו בתעלות הקשתיות ) בכרית הג׳ל בעזרת סדרת הטיות של הראש והגוף בדרך כלל ע״י תמרון בשם הפליי, EPLEY ). תרגילים אלה הם ליבת הטיפול ויעילים ברוב המוחלט של המקרים. על המטפל לחזור על התרגיל על מנת לוודא את הצלחתו. על מנת לשפר את סיכויי הטיפול יש להמשיך ולבצע תמרונים אלה עם פיזיוטרפיסט וסטיבולרי.

במקרים מסוימים ישנם אירועים חוזרים של BPPV ( כ 20% בשנה הראשונה ועד 50% בחמש השנים מהמקרה הראשון), ובמקרים אלו חוזרים על הטיפול. במקרים נדירים מבצעים ניתוח באוזן על מנת לאטום את התעלה הרלוונטית על ל מנת למנוע ״ נדידה״ חוזרת של אבניני האוזן והופעת הסחרחורת.

השאלה: מהי מחלת מנייר? מהן דרכי האבחון והטיפול ?

התשובה:

מנייר היא מחלת אוזן פנימית הגורמת להתקפי סחרחורת פתאומיים. ההתקפים יכולים לחול או להעלם לתקופות ארוכות ולא תמיד יודעים למה. היא תוקפת גברים ונשים במידה שווה, בעיקר בני עשרים עד חמישים. המחלה מאופיינת בירידה שמיעה עצבית, ובעיקר בתדרים הנמוכים. עד כ 50% מהמקרים המחלה פוגעת בשתי האוזניים.

מהם הסימפטומים ?

התקפים בלתי צפויים של סחרחורת סיבובית (ורטיגו) המלווה בתחושת בחילה ( או/ו הקאות) ואיבוד שיווי משקל המופיעים לרוב למשך מספר שעות. ההתקפים נעלמים לפרקי זמן לא מוגדרים. לעיתים ישנה תחושת מלאות באוזן וישנו טיניטוס או טנטון (צפצוף או זמזום) באוזן או בשתיהן, שמופיעים לפני או תוך כדי התקף. תתכן תחושת חוסר שווי משקל קלה למשך מספר ימים .

איך מאבחנים את מחלת מנייר ?

ראשית מבצעים בדיקת שמיעה שלעיתים מדגימה ירידת שמיעה עצבית, בייחוד בתדרים הנמוכים ומה שמאפיין שלאחר ההתקף השמיעה יכולה להיות תקינה לחלוטין.

אין בדיקת בחירה למחלת מנייר. בחשד לפגיעה בתפקוד האוזן הפנימית ( פגיעה וסטיבולרית פריפרית) המטופל יופנה לבדיקת :

• VHITאו/ו VNG/ENG

בשנים האחרונות ישנו שימוש נרחב בבדיקת התהודה המגנטית -MRI )בפרוטוקול מנייר מיוחד) המדגים הרחבה של האוזן הפנימית ( בשבלול או/ו בסטיבולום)

• c-VEMP יכולה להדגים סף תגובה גבוה וממצאים נוספים שיכולים לכוון למחלת מנייר.

• ECHOG – רופאי אוזניים רבים ( אוטולוגים, אוטו נוירולוגים) משתמשים גם בבדיקת זו לאבחנה

מהו הטיפול למחלת מנייר ?

כלכלה דלת מלח ותרופות משתנות הוכחו מחקרית כיעילים למחלת מנייר .

רופאים רבים משתמשים (בעיקר באירופה, קנדה, ישראל ומדינות הוספות ) בבטאהיסטין שהיא בעצם תרופה הדומה בהרכבה להיסטמין והשימוש משפר את אספקת הדם לאוזן הפנימית.

במידה ואין שיפור בעוצמת ובתדירות ההתקפים , ניתן להזריק סטרואידים או במקרים מסוימים גנטמיצין לאוזן תיכונה ( דרך עור התוף).

ובמידה והטיפול השמרני נכשל (במקרים מעטים) ישנן מגוון אופציות ניתוחיות.