תיאור המקרה: ילד כבן שנתיים, מנוזל בצורה כרונית, ישן בלילה עם פה פתוח ונוחר, בתיאור המקרה לא ברור אם מתעורר בזמן שינה.

מהי ההערכה והטיפול הרפואי בחשד לדום נשימה בשינה?

תשובה :

הסימפטומים, שהוזכרו, יכולים לכוון על דום נשימה בשינה כתוצאה מחסימת מעבר האוויר בלוע האף (נזופרינקס) ע״י הגדלת שקד שלישי. חסימת מעבר האוויר גורמת להצטברות הפרשות האף ונזלת בלתי פוסקת.

פתחי חצוצרת האוזן (ע״ש אוסטכיוס) בלוע האף יכולות להיחסם מהשקד השלישי ומהצטברות הפרשות חללי האף וכתוצאה מכך נוצרים נוזלים באוזניים תיכונות עם ירידת שמיעה (הולכתית).

בדרך כלל הילד נשלח לצילום רנטגן של לוע האף (נזופרינקס) להערכה האם ישנה היצרות בעמודת האוויר (משקד שלישי מוגדל)

אפשרות נוספת להעריך את לוע האף בעזרת הכנסת סיב אופטי גמיש תוך אלחוש מקומי.

במקרים מסוימים מבוצעת בדיקת שינה (פוליסומנוגרפיה).

במקרה של הגדלת שקד שלישי הניתוח המוצע הוא כריתת שקד שלישי בהרדמה כללית והשיפור הוא מהיר.

התיאור: ירידת שמיעה הולכתית/ מעורבת כתוצאה ממחלת אוטוסקלרוזיס

השאלה:

מהי מחלת אוטוסקלרוזיס ? מהם הסימפטומים ומהם דרכי הטיפול האפשריים ?

התשובה:

אוטוסקלרוזיס היא מחלה תורשתית, שפוגעת באוזן התיכונה וגורמת ( בשלבים הראשונים) לליקוי שמיעה הולכתי. כתוצאה מהמחלה נוצר איחוי או קיבוע של עצם הארכובה ( או הסטפס) , שהיא עצם השמע הקטנה ביותר באוזן ( ובגוף) מבין שלושת העצמות (פטיש, סדן וארכובה). כתוצאה מכך תנועת עצמות השמע נפגעת המתבטאת בליקוי שמיעה הולכתי. בשלבים המתקדמים, המחלה יכולה לערב גם את השבלול באוזן הפנימית ואז גם עצב השמיעה נפגע. במקרים אלו ליקוי השמיעה יהיה מעורב. מצב זה הוא די נדיר.

במצב של חשד במחלת האוטוסקלרוזיס, לאחר בדיקת האוזניים המטופל יופנה ע״י רופא מומחה למחלות אף אוזן וגרון ( אא״ג) לבדיקת שמיעה ( כולל טימפנומטריה ורפלקסים). ממצאי הבדיקה ברוב המקרים יאששו את האבחנה (על פי ירידת שמיעה הולכתית/מעורבת , סוג הטימפנומטריה והיעדר רפלקסים). במקרים מסוימים המטופל יופנה גם לבדיקת סיטי אוזניים.

הטיפול המקובל כיום הוא ניתוחי בניתוח הנקרא סטפדקטומיה. בניתוח מוחלפת חלק מעצם הארכובה בפרוטזה זעירה המחברת בין החלק שנשאר מעצם הארכובה ( או על פני החלון הסגלגל, באוזן הפנימית) לעצם הסדן. ישנה אפשרות להרכיב מכשיר שמיעה למי שאינו מעוניין בניתוח או שאינו מתאים ( במקרים נדירים) להליך ניתוחי.

ישנם רופאים המציעים טיפול בביספוספונטים, (המונעות את איבוד מסת העצם, בדומה לטיפול ב ״ בריחת סידן״) במקרה שהמחלה מערבת גם את השבלול ועצב השמיעה ( ירידת שמיעה מעורבת).

התיאור : קושי בנשימה אפית ועייפות מתמשכת למרות שימוש בתרסיסי אף שונים

השאלה: הרופא המנתח הפנה אותי לניתוח קונכיות ומחיצה, והייתי רוצה לדעת מהם הסיכונים ומה הן תופעות הלוואי בעקבות אותו ניתוח ?

התשובה:

לרוב, ניתוח מחיצה וקונכיות נקבע לאחר שהטיפול השמרני נכשל. הסימפטומים של חסימה נשימתית כרונית (אפית) מתבטא בקושי בנשימה אפית ,הגבלה בפעילות ספורטיבית, עייפות כרונית, נחרה בשינה ולעיתים לתחושת פה יבש בבקרים וכאבי ראש .

יכולים גם להיות סימפטומים של נזלת כרונית, התעטשויות, דלקות חוזרות בחלל האף והסינוסים. במקרים אלו ניתן לחשוד בנזלת אלרגית, ולכן חשוב לבדוק האם ישנה אלרגיה כלשהיא.

הטיפול השמרני כולל תרסייס אף שונים המכילים סטרואידים. יש הממליצים להשתמש ב ״ מרחיב הנחיריים״ (לדוגמא איירמקס או סוגים אחרים) שהוא התקן רפואי מסוג של פלסטיק המוצמד לנחיריים ומאפשר ליותר אויר להיכנס למערכת הנשימה וכך להקל על בעיית הנחירות. במקרה של נזלת אלרגית ותפיחות קונכיות תחתונות ניתן טיפול אנטי היסטמיני ( טלפסט, אריוס ועוד).

במידה והטיפול השמרני לאחר תקופה ממושכת לא הועיל, הרופא יציע ניתוח תיקון מחיצה ( במידה וישנה סטיית מחיצה החוסמת את מעבר האוויר ) והקטנת קונכיות. אנחנו מבצעים את הניתוח בהרדמה כללית , אך ישנם עדיין כאלו המנתחים בהרדמה מקומית.

אחוזי ההצלחה של הניתוח גבוהים , סביב 80-85% , אך בדרך כלל השיפור נראה כעבור שבועיים – שלושה שבועות ( לעיתים עד שלושה חודשים). בדרך כלל בימים הראשונים שלאחר הניתוח ישנם הפרשות דמיות ותחושת נפיחות באף. הסיבוך הכי שכיח לאחר הניתוח הוא חוסר שיפור בסימפטומים. ישנו אחוז קטן (0.5-3%) להיווצרות נקב במחיצת האף, אך בדרך כלל הוא קטן ונסגר עם הזמן, ולרוב אין לו משמעות קלינית. ובמקרים נדירים ביותר ישנו שינוי חיצוני של צורת האף.

התיאור : נחרה בשינה , קושי בנשימה אפית ועייפות כרונית עם או בלי נזלת כרונית

השאלה: מהו הטיפול לבעיה ?

התשובה

הסימפטומים של חסימה נשימתית כרונית (אפית) מתבטא בקושי בנשימה אפית ,הגבלה בפעילות ספורטיבית, עייפות כרונית, נחרה בשינה ולעיתים לתחושת פה יבש בבקרים וכאבי ראש .

יכולים גם להיות סימפטומים של נזלת כרונית, התעטשויות, דלקות חוזרות בחלל האף והסינוסים. במקרים אלו ניתן לחשוד בנזלת אלרגית, ולכן חשוב לבדוק האם ישנה אלרגיה כלשהיא.

הטיפול השמרני כולל תרסיסי אף שונים המכילים סטרואידים. יש הממליצים להשתמש ב ״ מרחיב הנחיריים״ (לדוגמא איירמקס או סוגים אחרים) שהוא התקן רפואי מסוג של פלסטיק המוצמד לנחיריים ומאפשר ליותר אויר להיכנס למערכת הנשימה וכך להקל על בעיית הנחירות. במקרה של נזלת אלרגית ותפיחות קונכיות תחתונות ניתן טיפול אנטי היסטמיני ( טלפסט, אריוס ועוד).

במידה והטיפול השמרני לאחר תקופה ממושכת לא הועיל, הרופא יציע ניתוח תיקון מחיצה ( במידה וישנה סטיית מחיצה החוסמת את מעבר האוויר ) והקטנת קונכיות תחתונות. אחוזי הצלחת הניתוח גבוהים ביותר ונאמדים סביב 80-85%